אם אתם כאן רק בשביל הטכניקות עצמן, פשוט תגללו למטה.

אם בא לכם לשמוע על חלקים מהחוויה ואתם כאלו שנהנים מקריאה - קדימה.

תדמיינו את הסצנה: אני נוהג בקיה סראטו 2009 שלי בדרך לשדה התעופה. 

המנוע כבר התחיל לעשות קולות של רכב שאני צריך להחליף, אבל המחשבות שלי באמת שטו להן ונמצאות כבר עמוק בתוך הפריימים של לונדון כשפר ג׳ואריסטי מדריך אותי בעוד פריים.

הבחור כאן באמצע זה - FER JUARISTI, אחד הצלמים הטובים בעולם.

פעם ראשונה אחרי המון זמן שהייתי נרגש מללמוד משהו חדש.

נסעתי לסדנת "ניין דוטס" (Nine Dots) - ״הדבר״ של צלמי החתונות מכל העולם. 

אני עדיין מנסה לעכל את זה שזה קורה, והשקעתי בטיול הזה סכום של חמש ספרות, השקעה מטורפת בכל קנה מידה וגם ויתור על 2 חתונות, אבל היה לי ברור שאני הולך על זה בכל הכוח. 

עוד לפני שהתפרסמה רשימת המרצים בסדנא, אמרתי לנועם, השותף שלי: "אם אחד משני הצלמים האלה מופיע שם - אנחנו סוגרים כרטיס".

הרשימה התפרסמה. שניהם היו שם.

לפני שבכלל בדקנו מלון או טיסה, 750 פאונד מכל אחד כבר שולמו.
מה שחיכה לנו שם היו שלושה ימים של צילום ללא הפסקה, עריכות אל תוך הלילה,
אנשים מדהימים, אלכוהול במידה הנכונה (וגם לא מעט פינג-פונג, אל תשאלו). 

אם זה לא הספיק, הוספתי עוד יומיים של סדנת אמן עם אחד הצלמים הטובים בעולם. 

זה היה מסע שדחף אותי לקצה היכולת שלי, מחשבתית.

הזוג הראשון שצילמנו כשחזרתי לארץ פשוט "הרוויח בענק" בתכלס. חזרנו מפוצצים ברעיונות, עם השראה שיוצאת מהאוזניים ורעב מטורף ליצור. 

החוויה הזו לא רק שיפרה את הטכניקה, היא שינתה את ה-DNA שלי כצלם.

מאז, זיקקתי את כל מה שלמדתי לשיטות עבודה שמעיפות את הצלמים שלי קדימה. 

והיום, אני רוצה להעניק שלוש מהן גם לכם. תיישמו אותן, ותראו איך הראייה שלכם משתנה.

1. חוק החמש: לחץ בריא.

תנו לעצמכם הגבלה: רדיוס של 5 מטרים וטיימר ל-5 דקות. זהו. 

בזמן הזה, אתם חייבים להוציא את הגלריה הכי טובה, מגוונת ויצירתית שאתם יכולים - בין אם זה מול אובייקט, אדם או זוג. 

כשאתם לוקחים את עצמכם לקצה בתוך מסגרת כזו, המוח מפסיק לעבוד על "אוטומט" ומתחיל להמציא את עצמו מחדש.

אם החלטתם שלהוציא גלריה ייקח לכם 5 דקות, זה ייקח 5 דקות.

תשנו קומפוזיציות כל הזמן, שנו תאורה, שנו זוויות - אתם תצאו ממצב הניוטרל.
הסשן יהיה חי יותר, לכם יהיה כיף יותר, יהיה מעניין יותר.

2. ה"זום אאוט"

לא, אני לא מדבר על העדשה :) 

תפסיקו לצלם לרגע. קחו 5-10 צעדים אחורה. כשאנחנו "מתמגנטים" למה שקורה מולנו, אנחנו נוטים לצלם את אותו הדבר שוב ושוב מזוויות דומות. כי אנחנו מתאהבים בפריים.

כשמגיעים הביתה למחשב, פתאום מבינים שחצי גלריה נראית אותו דבר. 

קחו "פאוס" של דקה, תתרחקו, וחפשו זוויות חדשות או הסתרות מעניינות דרך חפצים בסביבה. 

הפרספקטיבה החדשה הזו היא ההבדל בין תמונה נחמדה לתמונה עוצרת נשימה.

3. לייצר את הקסם בעצמכם (זכוכיות והשתקפויות)

תמיד חיפשתי שבירות אור מעניינות והשתקפויות טבעיות, עד שהבנתי שאני לא חייב לחכות להן - אני יכול לייצר אותן. התחלתי להסתובב עם "ערכה אישית": קריסטלים, מראות קטנות, כוסות זכוכית מיוחדות. כשמצמידים אותם לעדשה (במיוחד בצמצם פתוח), מקבלים שכבות של עומק, הבהובים ומרקמים שפשוט לא קיימים במציאות. אל תחכו שהאור יהיה מושלם, תכריחו אותו להיות כזה.

לא צריך כל הזמן לחפש את הדברים, אפשר להכניס אותם בעצמכם לפריימים.

הצלמים אגב שאני הערצתי ורציתי כל-כך שילמדו אותי וזכיתי מחלק אפילו בסדנת אמן אישית ולא רק בסדנא הגדולה:

Fer Juaristi

Tony Hoffer (Hoffer Photography)

Sam Hurd

Magic Photography
אתם מוזמנים להציץ בעצמכם במי מדובר, מוכשרים מאוד - כמובן שגם כיום.

קחו את הדגשים האלו, צאו לשטח ותתפרעו. הצילום שלכם לא נועד בכדי להיות כל הזמן אותו הדבר.

בהצלחה,

דור.